מחבואים

בוא נשחק במחבואים

אתה הסופר.

תעצום עיניים (בלי להציץ)

אני בורחת.

אני מקווה שלך יימאס

לחפש

לפני שאני ארוץ לשירותים

ותוציא אותי מהמשחק.

מי שמאחורי ומלפני ומצדדי הוא ה

(דע לפני מי אתה)

עומד.

 

כתיבת תגובה

להִתְאַפֶּק

מילים ניתזות על הכרית

מזכירות את הגלים שנשברו

על הדלתות שפעם נעלו

את הרגש.

בכי של ילד בקומה מעל.

להִתְאַפֶּק.

פורסם בקטגוריה שיר | כתיבת תגובה

פקידת שירות לקוחות- שקרנות אישית

שבע חמישים המסכות
כבר הפכו להיות פנים
בקושי אפשר לראות

מצחצחים את החיוך
הצחוק נשמע לי קצת מעוך
היום נלך על הגיחוך
והלוק הכי נמוך
שלא ישימו לב

הלקוח הראשון
נראה תמים, נראה נבון.
"זה לא קל להיות שקרן" אמרתי לו
והאמנתי לי

זה לא שיש לי כאן ברירה
זה קורה בלי כוונה
אפחד לא אידיאליסט
זה נחמדות של אגואיסט
תלוי איך מסתכלים

זה לא חיוך זה לא איפור
זה איך לספר את הסיפור
אתה מבין? הלב שלי שבור
זה אני זה לא אתה בחור
(או לפחות זה מה שלי זכור)

את הפרצוף אפשר לדפוק בקיר רק בלילות
הכל נשבר: המסיכה וגם היללות
תטאטא את עצמך עם רסיסי חולות
את מה שנשאר אף אחד לא רוצה לגלות.

פורסם בקטגוריה שיר | תגובה אחת

לא נשאר לנו מילים לכעוס

צעקתי דמעות לכרית

ונשכתי את השמיכה שכיסתה אותי

עד שכבר לא היה לה טעם.

נקישת המנעול הריק בדלת

ונשימות המאוורר

נשמעו יותר מתמיד

כמו הכאב ההוא

כשדרכתי על רסיס מהלב המנופץ

כשניקיתי יחפה באמצע הלילה

פורסם בקטגוריה שיר | כתיבת תגובה

מה נשמע

כששואלים אותך מה נשמע אתה עונה סבבה, ב"ה, הכל טוב. ובאמת יש לך חברים, ומשפחה תומכת וציונים טובים וחדר לבד ומחשב וגיטרה ומיטה ליד החלון. בדיוק מצאת עבודה וכולם בריאים ושלמים ב"ה- אין על מה להתלונן.

כששואלים אותך מה נשמע אף אחד לא שומע על המשחקי טטריס עד אמצע הלילה, על האיחורים לבי"ס, על ההתמכרות שלך לשוקולד מריר. לא נראה לך חשוב לציין את הבלאגן איימים ששורץ בחדר, את 4 הכוסות ששברת בחודש האחרון, ואת השיר שמחכה כבר כמה חודשים שתסיים להלחין אותו.

אתה לא מספר על הצרבות וגם לא על המיגרנות. לא על הקופסת אוכל שמצאת בתיק מלפני שבועיים ולא זה שכבר יומיים ברצף אתה מכפתר לא נכון את החולצה ונתפסה לך הקשת של הכפרגל. שכחת ששכחת את המספר תעודת זהות שלך.

לא הזכרת את הוואקום בבטן בשבת בלילה, כשאתה שוכב על הספה הקטנה עם עוגיות כאלה עגולות עם ריבה ואבקת סוכר על האף, וכוס תה עם נענע ושתיים סוכר, ואיך אתה מדמיין בראש איך אתה עושה זומאווט ממך עד שאתה בגודל של נמלה ואתה יכול למעוך את עצמך עם האצבע. אתה נראה כ"כ לא חשוב ולא קשור שם למטה, אבל כששואלים אותך מה נשמע זה לא מה שאתה עונה.

אין לך זכות לכאוב, אין לך זכות להרגיש ריקנות. אתה סתם מרחם על עצמך, ונראה לך הרבה יותר פואטי להיות דכאוני. הכל סבבה, ויש לך חברים ומשפחה תומכת וציונים טובים וחדר לבד ומחשב וגיטרה ומיטה ליד החלון.

כששואלים אותך מה נשמע אתה יותר מדי בודד בשביל להרגיש את זה. אתה סבבה, ב"ה, כמעט הכל טוב.

כתיבת תגובה

אקווריום שכמותי

דייג שכמותך.

צריך לדוג בים, לא באקווריום

אתה דג בעיני החכה שלך

את דג הזהב

ששט בדמעתי

ואני מפחדת.

ואם תציג אותו באקווריום אחר

בחלון ראווה בחנות מזכרות?

ואם הוא יעזוב אותי

וישכח שעוד יש לי שתי משאלות?

פורסם בקטגוריה שיר | כתיבת תגובה

שיפוצניקית

את גדר השקרים שמקיפה את הבית שלך, סיידתי בלבן ואיבקתי

את השטיח המוזנח של המצפון בכניסה

את המסכות מהטיול אחרי הצבא, תליתי על הקיר מעל המיטה כי רצית אותן

במקום נגיש ו

שמתי חסכמים על כל הברזים של הדמעות.

פתחתי את הסתימה בביוב

וניגבתי אח"כ ידיים בג'ינס שלי

כדי לא להיות הראשונה שפותחת את הברז

ואחרי שיצאתי

ניערתי שוב את השטיח

כי השארתי עקבות.

פורסם בקטגוריה שיר | תגובה אחת

למה בעצם זה לא תפילה?

זה עץ

זה שקט

זו גבעה רכה

 

זו בלילת רגשות שתופחים לאיטם

זה ידיים לשות את הדיו

זה תקווה ויאוש ודמעות ורצון

זו שאיפה וזעקה ודקירה וספק

זו נשימה חדה, שאלה (שיר)

זה חיפוש

ולמה זה לא אמונה?

פורסם בתאריך מאת tamar schachter | כתיבת תגובה

אני רוח בשדה ענק

אני רוח בשדה ענק

אני בכל מקום ושומקום

אני תזזית נינוחה

נוגעת לא נוגעת

אני שינוי חולף קבוע

(?מלטף)

 

 

אני לא מציאותית

לא החלטית

לא מסודרת

לא נושמת מקומות צפופים

 

אין לי דרך

אין כיוון

אין מסגרת

 

אני קריאה אילמת לאינסוף

כבולה באזיקים של חופש

וזה נעים

בנתיים.

עם התגים | כתיבת תגובה

שקט

הגפרור בעיניים

מדליק את נרות השבת

החיוך

כמו משאלה בין השמשות

הידיים רואות את הניקיון

הנשמה נוגעת

בשקט

פורסם בקטגוריה שיר | כתיבת תגובה