קטגוריה: שיר

כְּשֶׁלָּחַשְׁתּ שֶׁכָּל שֶׁבֶר שׁוֹנֶה וְיִחוּדִי וְאִלּוּ הַשָּׁלֵם אָחִיד וּסְתָמִי שֶׁכָּזֶה רָצִיתִי לִצְעֹק לְךְ שֶׁהַיֹּפִי שֶׁל אִצְטְרֻבָּלים שֶׁל קְווינְטַה שֶׁל פֶּלַח תַּפּוּחַ יָרֹק בִּדְבַשׁ שֶׁל כַּפּוֹת רַגְלַיִם מִתְחַפְרות בְּחוֹל לַח וְשֶׁל אֶצְבְּעוֹתַיִךְ פּוֹרְמוֹת צַמָּה מֵאִיר שׁוֹנֶה כָּל כָּךְ וְאִלּוּ כֻּלָּנוּ בּוֹדְדִים … להמשיך לקרוא ←

כשפצחתי את עצמי וירקתי את הקליפות נשאר בי כל המלח וזה לא היה בגללך וגם לא בשביל ש תראה, זה פשוט יותר בריא מסגריות ו יותר קל מלכתוב ו יותר נגיש מאהבה

בדלי השראה זרוקים ברחובות בדרך הביתה כואב כמו לנסות להיזכר ולשכוח כמה יופי כמה יופי זולג מהעיניים הנכונות

כאבי צלע כמו אחרי ריצה ארוכה כאבי פנטום בחלל המשלים כמו המועקה שבין שני מגנטים אני לא מכוון לא מסוגל להתקלף אין לי מקום להכיל את הריקנות הזאת יותר והיא נשפכת אותי החוצה הכל נעשה מעורבב ומסופק והייתי תוהו ובוהו … להמשיך לקרוא ←

מילים ניתזות על הכרית מזכירות את הגלים שנשברו על הדלתות שפעם נעלו את הרגש. בכי של ילד בקומה מעל. להִתְאַפֶּק.

שבע חמישים המסכות כבר הפכו להיות פנים בקושי אפשר לראות מצחצחים את החיוך הצחוק נשמע לי קצת מעוך היום נלך על הגיחוך והלוק הכי נמוך שלא ישימו לב הלקוח הראשון נראה תמים, נראה נבון. "זה לא קל להיות שקרן" אמרתי לו … להמשיך לקרוא ←

צעקתי דמעות לכרית ונשכתי את השמיכה שכיסתה אותי עד שכבר לא היה לה טעם. נקישת המנעול הריק בדלת ונשימות המאוורר נשמעו יותר מתמיד כמו הכאב ההוא כשדרכתי על רסיס מהלב המנופץ כשניקיתי יחפה באמצע הלילה

דייג שכמותך. צריך לדוג בים, לא באקווריום אתה דג בעיני החכה שלך את דג הזהב ששט בדמעתי ואני מפחדת. ואם תציג אותו באקווריום אחר בחלון ראווה בחנות מזכרות? ואם הוא יעזוב אותי וישכח שעוד יש לי שתי משאלות?

את גדר השקרים שמקיפה את הבית שלך, סיידתי בלבן ואיבקתי את השטיח המוזנח של המצפון בכניסה את המסכות מהטיול אחרי הצבא, תליתי על הקיר מעל המיטה כי רצית אותן במקום נגיש ו שמתי חסכמים על כל הברזים של הדמעות. פתחתי את הסתימה בביוב וניגבתי … להמשיך לקרוא ←

הגפרור בעיניים מדליק את נרות השבת החיוך כמו משאלה בין השמשות הידיים רואות את הניקיון הנשמה נוגעת בשקט