קטגוריה: שיר

(ללא שם)

כְּשֶׁלָּחַשְׁתּ שֶׁכָּל שֶׁבֶר שׁוֹנֶה וְיִחוּדִי וְאִלּוּ הַשָּׁלֵם אָחִיד וּסְתָמִי שֶׁכָּזֶה רָצִיתִי לִצְעֹק לְךְ שֶׁהַיֹּפִי שֶׁל אִצְטְרֻבָּלים שֶׁל קְווינְטַה שֶׁל פֶּלַח תַּפּוּחַ יָרֹק בִּדְבַשׁ שֶׁל כַּפּוֹת רַגְלַיִם מִתְחַפְרות בְּחוֹל לַח וְשֶׁל אֶצְבְּעוֹתַיִךְ פּוֹרְמוֹת צַמָּה מֵאִיר שׁוֹנֶה כָּל כָּךְ וְאִלּוּ כֻּלָּנוּ בּוֹדְדִים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שיר | 3 תגובות

יותר עצוב

כשפצחתי את עצמי וירקתי את הקליפות נשאר בי כל המלח וזה לא היה בגללך וגם לא בשביל ש תראה, זה פשוט יותר בריא מסגריות ו יותר קל מלכתוב ו יותר נגיש מאהבה

פורסם בקטגוריה שיר | כתיבת תגובה

מכה מבעד לשמיכה

בדלי השראה זרוקים ברחובות בדרך הביתה כואב כמו לנסות להיזכר ולשכוח כמה יופי כמה יופי זולג מהעיניים הנכונות

פורסם בקטגוריה שיר | כתיבת תגובה

תשובה

כאבי צלע כמו אחרי ריצה ארוכה כאבי פנטום בחלל המשלים כמו המועקה שבין שני מגנטים אני לא מכוון לא מסוגל להתקלף אין לי מקום להכיל את הריקנות הזאת יותר והיא נשפכת אותי החוצה הכל נעשה מעורבב ומסופק והייתי תוהו ובוהו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שיר | כתיבת תגובה

להִתְאַפֶּק

מילים ניתזות על הכרית מזכירות את הגלים שנשברו על הדלתות שפעם נעלו את הרגש. בכי של ילד בקומה מעל. להִתְאַפֶּק.

פורסם בקטגוריה שיר | כתיבת תגובה

פקידת שירות לקוחות- שקרנות אישית

שבע חמישים המסכות כבר הפכו להיות פנים בקושי אפשר לראות מצחצחים את החיוך הצחוק נשמע לי קצת מעוך היום נלך על הגיחוך והלוק הכי נמוך שלא ישימו לב הלקוח הראשון נראה תמים, נראה נבון. "זה לא קל להיות שקרן" אמרתי לו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שיר | תגובה אחת

לא נשאר לנו מילים לכעוס

צעקתי דמעות לכרית ונשכתי את השמיכה שכיסתה אותי עד שכבר לא היה לה טעם. נקישת המנעול הריק בדלת ונשימות המאוורר נשמעו יותר מתמיד כמו הכאב ההוא כשדרכתי על רסיס מהלב המנופץ כשניקיתי יחפה באמצע הלילה

פורסם בקטגוריה שיר | כתיבת תגובה