ארכיון רשומות מאת: tamar schachter

אודות tamar schachter

אני תמר. יהודיה, מאמינה, ירושלמית ועוד דברים. אני בעיקר יודעת שאני לא יודעת כלום, אבל אני עובדת על זה. this pretty much sums it up.

בריאה

– לפעמים נדמה שהחושך מתאמץ בנשימותיו האחרונות לפני הזריחה, כמו צעקה של מטוס לפני נחיתה. וגל שניה לפני שהוא נשבר בבכי. – יש דברים שאני לא מצליחה לשלוט בהם כמו אהבה שנשפכת אותי החוצה ואני סדוקה מניסיון להכיל את כולה. … להמשיך לקרוא

| תגובה אחת

(ללא שם)

כְּשֶׁלָּחַשְׁתּ שֶׁכָּל שֶׁבֶר שׁוֹנֶה וְיִחוּדִי וְאִלּוּ הַשָּׁלֵם אָחִיד וּסְתָמִי שֶׁכָּזֶה רָצִיתִי לִצְעֹק לְךְ שֶׁהַיֹּפִי שֶׁל אִצְטְרֻבָּלים שֶׁל קְווינְטַה שֶׁל פֶּלַח תַּפּוּחַ יָרֹק בִּדְבַשׁ שֶׁל כַּפּוֹת רַגְלַיִם מִתְחַפְרות בְּחוֹל לַח וְשֶׁל אֶצְבְּעוֹתַיִךְ פּוֹרְמוֹת צַמָּה מֵאִיר שׁוֹנֶה כָּל כָּךְ וְאִלּוּ כֻּלָּנוּ בּוֹדְדִים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שיר | 3 תגובות

חלל הפנוי

יש אנשים שתולים שעון אפילו בחדר אמבטיה, כדי להגביל גם את הבריחות שלהם- לא לתת לעצמם להתמכר לשטיפת נפש הזאת. לא מזמן שמתי שעון מעורר אבל אחרי הפעם הרביעית שהיד המטפטפת שלי הרטיבה אותו בניסיון לדחות את הקץ הוא השמיע … להמשיך לקרוא

| 5 תגובות

אילו יכולתי

הָיִיתִי חוֹרֶזֶת אֶת הַשְּׁתִיקוֹתוּפוֹסַחַתעַל הַמּוּעָקָהוּמְפַסֶּקֶת אֶת הַהַפְסָקוֹת, שֶׁבֵּין שְׁאִיפָהלִנְשִׁיפָה. הָיִיתִי מִצְּלִיחָהבְּשׁוּרוֹת קְצָרוֹתמְדֻיָּקוֹתלִבְכּוֹת אֶת כָּל הַמֻּרְכָּבוֹת הַזֹּאתבְּדִמְעָה אַחַת שׁוֹטֶפֶת. [ ולא הייתי צריכה להוסיף הסברים והסתיגויות והתנצלויותולא להרגיש שפספסתי שזייפתי ששיקרתי שהגזמתיולא לסיים תמיד בשלוש נקודות…]*או כוכביות

| 3 תגובות

נקודה למחשבה

אנשים פשוטים לא רוצים לשנות סדרי עולם. הם רוצים בית. ואשה. ואוכל טעים בארוחת צהריים. ולהצליח לשלוח את הבן שלהם לחוג ציור. ולהרגיש בטוחים. אלו האנשים שבשלטון שיודעים שהפחד והאיום על הדברים הקטנים האלה זה הדבר היחיד שיגרום לעם לפעול. … להמשיך לקרוא

הערה | פורסם ב- | כתיבת תגובה

תראי,

זה לא חדש לי שאני פחדנית. מה את מסתכלת עלי ככה? אני אומרת את זה בכל הזדמנות אפשרית. לא, לא כדי שירחמו עלי. לא כדי שלא יצפו ויתאכזבו. אני באמת מפחדת. נו אני רואה עלייך שאת מסכימה איתי, את סתם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה סיפור קצר\ קטע | כתיבת תגובה

יותר עצוב

כשפצחתי את עצמי וירקתי את הקליפות נשאר בי כל המלח וזה לא היה בגללך וגם לא בשביל ש תראה, זה פשוט יותר בריא מסגריות ו יותר קל מלכתוב ו יותר נגיש מאהבה

פורסם בקטגוריה שיר | כתיבת תגובה