שלח לחמך על פני המים

אתה מבין?

כשהייתי קטנה נתנו לי לחמניה מתוקה עם שומשום, כזאת שהייתה על הפלטה בשבת ונשרפה בדיוק מספיק (רק בלמטה) ואמרו לי: "תקחי לך קצת, רק מה שבאמת תאכלי, ואם תרצי עוד, אז ברוך השם לא חסר בבית שלנו."

וברוך השם לא חסר.

***

האהבה שלי מתפזרת בעולם כמו חתיכות לחם שזורקים לברווזים באמריקה או בבריכה בגן החיות התנ"כי. לכן עדיין חלק בי אוהב את מתן ואת בן ואת אלי הכי הכי, כי כל אחד לקח לי ביס מהלחמניה. אבל אלי, אלי תמיד היה חופר בלחמניה ואוכל רק את הביפנוכו, אז ממנו יש לי את החור הכי גדול, ולי הוא השאיר רק את השרוף בלמטה שלא טעים לאכול לבד.

וכל פעם שאני רואה מישהו שהוא קצת מתפרס כמו מתן, או נחמד בהכחשה כמו בן, או אוכל את הביפנוכו של הלחמניה כמו אלי, אני קצת מתכווצת וקצת מתרחקת וקצת כמו מגנט.

כשהייתי קטנה לא התקמצנתי על הלחם- אם אני ארצה עוד אז ברוך השם, לא חסר.

אבל אני פרפקציוניסטית. לא נעים לי להביא לחם נגוס, במיוחד לא לאנשים רעבים, במיוחד לא רעבים כמוני, או כמו שאני רוצה שיהיו.

אז אתה מבין למה אני לא יכולה להשביע אותך?

(28.3.12)

מודעות פרסומת

אודות tamar schachter

אני תמר. יהודיה, מאמינה, ירושלמית ועוד דברים. אני בעיקר יודעת שאני לא יודעת כלום, אבל אני עובדת על זה. this pretty much sums it up.
פוסט זה פורסם בקטגוריה סיפור קצר\ קטע. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על שלח לחמך על פני המים

  1. שישי הגיב:

    את מדהימה אותי בכל פעם מחדש..

  2. האלמוני הגיב:

    אני פשוט לא יכול להפסיק לחשוב על המטאפורה הזאת, היא מקסימה!

  3. זאת שמחכה;) הגיב:

    לא נעים לומר אבל נראה לי שכבר אין ברירה:
    נו!!!
    3>

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s