ארכיון חודשי: יולי 2010

בורקס שוקולד

פעם, כשהיינו חברים הכי הכי טובים, או… משהו דומה לזה, היינו הולכים יחד למאפה נאמן. האחד שבצומת אורנים, עם המלצרית הנחמדה עם השיער שצבוע שחור, זוכר? בפעם הראשונה שהלכנו לימדת אותי שהדבר היחיד שב-א-מ-ת חייבים לעשות זה לקנות בורקס שוקולד … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה סיפור קצר\ קטע | עם התגים | כתיבת תגובה

ט"ו באב

אז בין כל המחשבות הפתטיות שמתרוצצות לה בראש באותו ערב, עלה לו משום מקום גם דבר תורה נחמד, שעלה לה בראש גם לפני שנה ולפני שנתיים. כמה מוזר. תמיד אמרו לה שיום כיפור זה היום  שבו אדם צריך למצוא את … להמשיך לקרוא

כתיבת תגובה

צוללת

עכשיו אני יודעת שגם כשאני עמוק עמוק בתוך הים של המציאות הזאת הכל יהיה בסדר. כי יש לי צוללת.

כתיבת תגובה

(ללא שם)

תשעה באב. אמצע הלילה. אני אמורה להרגיש משהו. פחד. עצב. תקווה. יאוש. שאילת שאלות? אבל לא. במקום זה אני רק רוצה כרית.

פורסם בקטגוריה שיר | כתיבת תגובה

העיניים של אבא

העיניים של אבא בצבע ים. טורקיז שקוף. רואה הכל. תמיד תמיד רציתי עיניים כאלה. היום אני יודעת שמספיק שהלב שלי כזה.

פורסם בקטגוריה שיר | תגובה אחת

יש אומרים

יש אומרים, בזמנים קשים שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד. יש אומרים הקב"ה אוהב יהודים רפורמים. יש אומרים מילים שלא אכתוב בעט על דף לבן. אני שותקת.

פורסם בקטגוריה שיר | עם התגים , | 2 תגובות

היום

היום אני מחר ומחר אני אתמול ואין אף לא יום שבו אני היום.

פורסם בקטגוריה שיר | תגובה אחת

אילו רק יכולתי

אילו רק יכולתי לאסוף את כל המילים הכאובות שלך ולשפוך אותם לים אז גם הוא היה מלוח כמו ים המוות אילו רק העולם היה ילד קטן. בלי קשיים ובעיות וגם אם יש אמא יכולה להפריח אותם בנשיקה אחת קטנה. אבל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שיר | כתיבת תגובה

נדמה לי

לפעמים נדמה לי שאני מנסה ומנסה ולא מצליחה. לפעמים נדמה לי שאני מצליחה גם בלי שאני בקושי מנסה. לפעמים נדמה לי שאני מצליחה לנסות להצליח. ולפעמים נדמה לי שאני מנסה להצליח לנסות. מה שתמיד בטוח זה שהכל רק נדמה לי.

פורסם בקטגוריה כללי | עם התגים , , | כתיבת תגובה

יאוש

אחרי נפילה ארוכה ארוכה. כבר חשבתי שאני אגיע למקום שבו אנשים הולכים הפוכים. במקום זה, נחתתי יישר בתוך חדר גדול וחשוך. וידעתי מבפנים שאיפשהו על אחד הקירות מסתתר לו מתג אחד שיוכל לעזור לי לחזור ולראות. אז במשך שנים (ואולי … להמשיך לקרוא

תגובה אחת