לחיות בסרט

אמרת לי שיש כל כך הרבה אנשים שחיים בסרט שזה עושה לך בחילה.
אמרתי לך שגם לי זה היה ככה פעם.
שאלת למה פעם.

אני חייבת להודות שבהתחלה לא ידעתי מה לענות. חשבתי שאולי זה בגלל שכנראה גם אני כזאתי, וזה קצת בעייתי לשנוא כל כך הרבה אנשים ולא לשנוא את עצמך. אבל זה לא תירוץ. יכולתי לשנוא את עצמי.

"תחשוב רגע למה אנשים עושים סרטים"
אמרת שזה כי הם מרגישים שהחיים שלהם לא מרגשים מספיק.
שאלתי אם מותר לקוות.
"מותר. אבל מה זה קשור"
"אנשים מקווים"
"לחיים מרגשים?"
"גם. אבל בעיקר להיות מאושרים."

אודות tamar schachter

אני תמר. יהודיה, מאמינה, ירושלמית ועוד דברים. אני בעיקר יודעת שאני לא יודעת כלום, אבל אני עובדת על זה. this pretty much sums it up.
פוסט זה פורסם בקטגוריה סיפור קצר\ קטע, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s