עוגות

ישבתי במטבח על כיסא קצת מלוכלך מקמח ושולחן קצת מלולכך מהרבה דברים, עם מיקסר ביד אחת וקערה מפלסטיק בשניה.המיקסר השמיע קול זמזום לא מאוד שקט, ואני זמזמתי דברים שנשמעו קצת יותר יפה. שירי יומולדת, בעצם. והיה לי מצב רוח טוב בלי סיבה מיוחדת- אלא אם כן אפשר להחשיב המון המון עבודה בתור סיבה לשמוח. לדעתי כן.
עצרתי את הזמזומים הלא כל כך שקטים של המיקסר והבאתי את העוגה מהשיש. הקצפת יצאה ממש עמידה, וקיוויתי שהיא תישאר יפה כל כך עד מחר בבוקר. הבאתי סירופ שוקולד והתחלתי לכתוב, לאט וברור, כמו שהמורה לרטוריקה למדה אותנו, אפילו אמרתי את המילים בקולכדי שהיא תהיה מרוצה: "יומולדת שמח- אח גדול!" את הלבבות מסביב לא יכולתי להגיד בקול, אז המשכתי לזמזם שירי יומולדת.
התרגשות רחפה באוויר. או אולי זה סתם הקמח.

אודות tamar schachter

אני תמר. יהודיה, מאמינה, ירושלמית ועוד דברים. אני בעיקר יודעת שאני לא יודעת כלום, אבל אני עובדת על זה. this pretty much sums it up.
פוסט זה פורסם בקטגוריה 1, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s