אכלו לי את החלום

אז ככה. זה קרה באמצע הלילה, פשוט קמתי באמצע נוטפת זיעה וראיתי אותו מחסל את החתיכות האחרונות של החלום שלי ובורח. לא ראיתי מי הוא היה, לא היה לי מספיק זמן לשאול אותו למה, אפילו לא יכולתי לשאול אותו באיזה טעם היה החלום שלי. רציתי לבכות, לצעוק, לצחוק. לא יודעת למה רציתי לצחוק. הצחיקה אותי המחשבה שהחלום שלי אכיל, ושאולי יש לו טעם מסויים.
ישבתי ככה במשך איזה רבע שעה, לא ידעתי אם לצחוק או לצעוק או לבכות, ואז מצאתי אותה. זאת הייתה בסך הכל חתיכה קטנה, לא יותר גדולה מהציפורן של הזרת. אבל היא הייתה שם. והיא הייתה החלום שלי. רק שארית קטנה, אבל היא הייתה כל כך צבעונית, מעניינת כזאת. ממש רציתי לדעת איזה טעם יש לה…קירבתי אותה לשפתיים, אחרי התלבטות האם זה שווה שכל השארית מהחלום תסתיים במערכת העיכול, החלטתי לקחת רק ליק קטנטן. קירבתי את השפתיים, הייתי כל כך קרובה, ואז… נגמר החלום.

אודות tamar schachter

אני תמר. יהודיה, מאמינה, ירושלמית ועוד דברים. אני בעיקר יודעת שאני לא יודעת כלום, אבל אני עובדת על זה. this pretty much sums it up.
פוסט זה פורסם בקטגוריה 1, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s